|
[1] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[2] בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל
[3] ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה־בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז
[4] את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו
[5] ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו
[6] ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן־ותעש בדים ותשלח פראות
[7] ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה
[8] אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה־לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת
[9] אמר כה אמר אדני יהוה־תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה
[10] והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש
[11] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[12] אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה
[13] ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח
[14] להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה
[15] וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט
[16] חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו־אתו בתוך בבל ימות
[17] ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק־להכרית נפשות רבות
[18] ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט
[19] לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר־ונתתיו בראשו
[20] ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי
[21] ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי
[22] כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול
[23] בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף־בצל דליותיו תשכנה
[24] וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי
|