|
[1] אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך־שכרך הרבה מאד
[2] ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
[3] ויאמר אברם־הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי
[4] והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
[5] ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים־אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
[6] והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
[7] ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים־לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
[8] ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה
[9] ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
[10] ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר
[11] וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם
[12] ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
[13] ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם־ארבע מאות שנה
[14] וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול
[15] ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
[16] ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה
[17] ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
[18] ביום ההוא כרת יהוה את אברם־ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת
[19] את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני
[20] ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים
[21] ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי
|