|
[1] דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל
[2] שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
[3] עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר
[4] יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל
[5] הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם
[6] כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו
[7] שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
[8] אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה
[9] הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה
[10] שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר
[11] הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה
[12] הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו־כי הביש ששון מן בני אדם
[13] חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח־באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
[14] קדשו צום קראו עצרה־אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה
[15] אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא
[16] הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל
[17] עבשו פרדות תחת מגרפתיהם־נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן
[18] מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר־כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו
[19] אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה
[20] גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר
|