|
[1]דבריהוה אשר היה אל יואל בן פתואל
[2]שמעוזאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
[3]עליהלבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר
[4]יתרהגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל
[5]הקיצושכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם
[6]כיגוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו
[7]שםגפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
[8]אליכבתולה חגרת שק על בעל נעוריה
[9]הכרתמנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה
[10]שדדשדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר
[11]הבישואכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה
[12]הגפןהובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו־כי הביש ששון מן בני אדם
[13]חגרווספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח־באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
[14]קדשוצום קראו עצרה־אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה
[15]אההליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא
[16]הלואנגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל
[17]עבשופרדות תחת מגרפתיהם־נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן
[18]מהנאנחה בהמה נבכו עדרי בקר־כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו
[19]אליךיהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה
[20]גםבהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר
|