|
[1] ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה
[2] ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד
[3] ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם
[4] ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים־ויכנעו
[5] ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור [Q: יעיר] את לחמי אחי גלית הגתי־ועץ חניתו כמנור ארגים
[6] ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא
[7] ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד
[8] אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו
|