|
[1] והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו
[2] ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך
[3] ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך
[4] והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה
[5] ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו
[6] ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום
[7] ויהיו דבריו־עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה
[8] וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד־לא היו עם אדניהו
[9] ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך
[10] ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו־לא קרא
[11] ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע
[12] ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה
[13] לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו
[14] הנה עודך מדברת שם־עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך
[15] ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך
[16] ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך
[17] ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי
[18] ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת
[19] ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא
[20] ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם־מי ישב על כסא אדני המלך אחריו
[21] והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה־חטאים
[22] והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא
[23] ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה
[24] ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי
[25] כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו
[26] ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך־לא קרא
[27] אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך [Q: עבדך] מי ישב על כסא אדני המלך אחריו
[28] ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך
[29] וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה
[30] כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה
[31] ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר־יחי אדני המלך דוד לעלם
[32] ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך
[33] ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון
[34] ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך־על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה
[35] ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה
[36] ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך
[37] כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי [Q: יהיה] עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד
[38] וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון
[39] ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה
[40] ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם
[41] וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה
[42] עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר
[43] ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה
[44] וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך
[45] וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם
[46] וגם ישב שלמה על כסא המלוכה
[47] וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך [Q: אלהים] את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב
[48] וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי־ועיני ראות
[49] ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו
[50] ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח
[51] ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב
[52] ויאמר שלמה־אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת
[53] וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך
|