|
[1] והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה־אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר
[2] ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך
[3] ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו
[4] ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו
[5] והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים־בדבר יהוה
[6] ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה
[7] וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת
[8] ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה
[9] כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת
[10] וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל
[11] ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם
[12] וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה
[13] ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו
[14] וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה־ויאמר אני
[15] ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם
[16] ויאמר לא אוכל לשוב אתך־ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה
[17] כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה
[18] ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו
[19] וישב אתו ויאכל לחם בביתו־וישת מים
[20] ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו
[21] ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך
[22] ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים־לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך
[23] ויהי אחרי אכלו לחם־ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו
[24] וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה
[25] והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה
[26] וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו
[27] וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו
[28] וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור
[29] וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור־וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו
[30] וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי
[31] ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את עצמתי
[32] כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון
[33] אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות־החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות
[34] ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה
|