|
[1] וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל
[2] ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל
[3] ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים־מקחת אתה מיד מלך ארם
[4] ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך
[5] ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה
[6] ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך
[7] ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו
[8] ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע־מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן
[9] ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה
[10] ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים־מתנבאים לפניהם
[11] ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם
[12] וכל הנבאים־נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך
[13] והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך [Q: דברך] כדבר אחד מהם־ודברת טוב
[14] ויאמר מיכיהו חי יהוה־כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר
[15] ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך
[16] ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת־בשם יהוה
[17] ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום
[18] ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע
[19] ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו
[20] ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה
[21] ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה
[22] ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל־צא ועשה כן
[23] ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה
[24] ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך
[25] ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה
[26] ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך
[27] ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום
[28] ויאמר מיכיהו־אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם
[29] ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד
[30] ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה
[31] ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו
[32] ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט
[33] ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו
[34] ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה־כי החליתי
[35] ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב
[36] ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו
[37] וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון
[38] וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו־כדבר יהוה אשר דבר
[39] ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים־למלכי ישראל
[40] וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו
[41] ויהושפט בן אסא מלך על יהודה־בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל
[42] יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי
[43] וילך בכל דרך אסא אביו־לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה
[44] אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות
[45] וישלם יהושפט עם מלך ישראל
[46] ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים־למלכי יהודה
[47] ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו־בער מן הארץ
[48] ומלך אין באדום נצב מלך
[49] יהושפט עשר [Q: עשה] אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב־ולא הלך כי נשברה [Q: נשברו] אניות בעציון גבר
[50] אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט
[51] וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו
[52] אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים
[53] ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל
[54] ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו
|