|
[1] בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל
[2] ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו
[3] ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים
[4] וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל
[5] ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און
[6] ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות
[7] ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו
[8] וייחל [Q: ויוחל] שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו
[9] ויאמר שאול־הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה
[10] ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו
[11] ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש
[12] ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה
[13] ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם
[14] ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו־כי לא שמרת את אשר צוך יהוה
[15] ויקם שמואל ויעל מן הגלגל־גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש
[16] ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש
[17] ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל
[18] והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה
[19] וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר [Q: אמרו] פלשתים־פן יעשו העברים חרב או חנית
[20] וירדו כל ישראל הפלשתים־ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו
[21] והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן
[22] והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו
[23] ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש
|