|
[1] ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה
[2] כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל־אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים
[3] עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור
[4] וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה
[5] ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל
[6] ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק
[7] ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים
[8] ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב
[9] ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו
[10] ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר
[11] נחמתי כי המלכתי את שאול למלך־כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה
[12] וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל
[13] ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה־הקימתי את דבר יהוה
[14] ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע
[15] ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו
[16] ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו [Q: ויאמר] לו דבר
[17] ויאמר שמואל־הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל
[18] וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם
[19] ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה
[20] ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי
[21] ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל
[22] ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים
[23] כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך
[24] ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם
[25] ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה
[26] ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל
[27] ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע
[28] ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך
[29] וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם
[30] ויאמר חטאתי־עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך
[31] וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה
[32] ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות
[33] ויאמר שמואל־כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל
[34] וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול
[35] ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל
|