|
[1] ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו [Q: ויאהבהו] יהונתן כנפשו
[2] ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו
[3] ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו
[4] ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו
[5] ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול
[6] ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור [Q: לשיר] והמחלות לקראת שאול המלך־בתפים בשמחה ובשלשים
[7] ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו
[8] ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה
[9] ויהי שאול עון [Q: עוין] את דוד מהיום ההוא והלאה
[10] ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול
[11] ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים
[12] וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר
[13] ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם
[14] ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו
[15] וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו
[16] וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם
[17] ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה־אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים
[18] ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל־כי אהיה חתן למלך
[19] ויהי בעת תת את מרב בת שאול־לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה
[20] ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו
[21] ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום
[22] ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך
[23] וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה
[24] ויגדו עבדי שאול לו־לאמר כדברים האלה דבר דוד
[25] ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים
[26] ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים
[27] ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה
[28] וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו
[29] ויאסף שאול לרא מפני דוד־עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים
[30] ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד
|