|
[1] ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי
[2] ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור־מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים
[3] ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים
[4] ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך [Q: איבך] בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול־בלט
[5] ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו־על אשר כרת את כנף אשר לשאול
[6] ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה־לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא
[7] וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך
[8] ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה [Q: מהמערה] ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו
[9] ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך
[10] הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני־כי משיח יהוה הוא
[11] ואבי ראה־גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך־ואתה צדה את נפשי לקחתה
[12] ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך
[13] כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך
[14] אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד
[15] והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך
[16] ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך
[17] ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה
[18] ואת [Q: ואתה] הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה־את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני
[19] וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי
[20] ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל
[21] ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי
[22] וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה
|