|
[1] ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו
[2] ויקם דוד־ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת
[3] וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית
[4] ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף [Q: יסף] עוד לבקשו
[5] ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה־ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך
[6] ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה
[7] ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים־ימים וארבעה חדשים
[8] ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי [Q: והגזרי] והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים
[9] והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש
[10] ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני
[11] ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר־פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים
[12] ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם
|