|
[1] ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה־להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם
[2] ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר
[3] אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה־ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר
[4] כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו־כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם
[5] וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה
[6] ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע
[7] ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם
[8] ואת גת ואת מרשה ואת זיף
[9] ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה
[10] ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות
[11] ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין
[12] ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן
[13] והכהנים והלוים אשר בכל ישראל־התיצבו עליו מכל גבולם
[14] כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה
[15] ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה
[16] ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל־באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם
[17] ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה־לשנים שלוש
[18] ויקח לו רחבעם אשה־את מחלת בן [Q: בת] ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי
[19] ותלד לו בנים־את יעוש ואת שמריה ואת זהם
[20] ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית
[21] ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו־כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים־וששים בנות
[22] ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו־כי להמליכו
[23] ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים
|