|
[1] ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט־למלחמה
[2] ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי
[3] וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה
[4] ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה
[5] ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם־בבית יהוה לפני החצר החדשה
[6] ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב
[7] הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך־לעולם
[8] וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר
[9] אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע
[10] ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום
[11] והנה הם־גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו
[12] אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה־כי עליך עינינו
[13] וכל יהודה־עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם
[14] ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי־מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל
[15] ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה־כי לא לכם המלחמה כי לאלהים
[16] מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל
[17] לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו־מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם
[18] ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה
[19] ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים־להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה
[20] וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם־האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו
[21] ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש־בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו
[22] ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה־וינגפו
[23] ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר־להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית
[24] ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה
[25] ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל־כי רב הוא
[26] וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה־כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה־עד היום
[27] וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם
[28] ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות־אל בית יהוה
[29] ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם־כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל
[30] ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב
[31] וימלך יהושפט על יהודה־בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי
[32] וילך בדרך אביו אסא־ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה
[33] אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם
[34] ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים־הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל
[35] ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות
[36] ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר
[37] ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש
|