|
[1] ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה־ואת ביתו
[2] והערים אשר נתן חורם לשלמה־בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל
[3] וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה
[4] ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת
[5] ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון־ערי מצור חומות דלתים ובריח
[6] ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו
[7] כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה
[8] מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה
[9] ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו
[10] ואלה שרי הנציבים [Q: הנצבים] אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם
[11] ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל־כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה
[12] אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם
[13] ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה־בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות
[14] ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים
[15] ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר־ולאצרות
[16] ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה
[17] אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים־בארץ אדום
[18] וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות [Q: אניות] ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה
|