|
[1] ויאמר דוד־הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן
[2] ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך
[3] ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים
[4] ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר
[5] וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל־מלו דבר
[6] ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך
[7] ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני־תמיד
[8] וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני
[9] ויקרא המלך אל ציבא נער שאול־ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך
[10] ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים־ועשרים עבדים
[11] ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך
[12] ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת
[13] ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו
|