|
[1] כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד
[2] ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר
[3] והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה
[4] כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם
[5] ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם
[6] כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים
[7] השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי
[8] ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם
[9] ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת
[10] ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי
[11] ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה
[12] ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו
[13] הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר
[14] ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו
[15] ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו
[16] ואמיץ לבו בגבורים־ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה
|