|
[1]הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל
[2]עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה־אם רב גבולם מגבלכם
[3]המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס
[4]השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
[5]הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר
[6]השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף
[7]לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים
[8]נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה
[9]והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד־ומתו
[10]ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה
[11]כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים
[12]הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה
[13]השמחים ללא דבר האמרים־הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים
[14]כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות־גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה
|