|
[1] הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל
[2] עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה־אם רב גבולם מגבלכם
[3] המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס
[4] השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
[5] הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר
[6] השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף
[7] לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים
[8] נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה
[9] והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד־ומתו
[10] ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה
[11] כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים
[12] הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה
[13] השמחים ללא דבר האמרים־הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים
[14] כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות־גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה
|