|
[1] בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה
[2] בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה
[3] באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה
[4] אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא־אעא ואבנא
[5] בה שעתה נפקו [Q: נפקה] אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבה
[6] אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן
[7] קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא [Q: כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמנוכא [Q: והמניכא] די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט
[8] אדין עללין [Q: עלין] כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא [Q: ופשרה] להודעה למלכא
[9] אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין
[10] מלכתא־לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת [Q: עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי־אל יבהלוך רעיונך וזיויך [Q: וזיוך] אל ישתנו
[11] איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך־רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא
[12] כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה
[13] באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה [Q: אנת] הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד
[14] ושמעת עליך [Q: עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך
[15] וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה
[16] ואנה שמעת עליך [Q: עלך] די תוכל [Q: תכול] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל [Q: תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעותני־ארגונא תלבש והמונכא [Q: והמניכא] די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט
[17] באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה
[18] אנתה [Q: אנת] מלכא אלהא עליא [Q: עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרא יהב לנבכדנצר אבוך
[19] ומן רבותא די יהב לה־כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין [Q: זיעין] ודחלין מן קדמוהי די הוא צבא הוה קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוא צבא הוא משפל
[20] וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה
[21] ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי [Q: שויו] ועם ערדיא מדרה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא [Q: עלאה] במלכות אנשא ולמן די יצבא יהקים עליה [Q: עלה]
[22] ואנתה [Q: ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת
[23] ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך [Q: קדמך] ואנתה [Q: ואנת] ורברבניך [Q: ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה־לא הדרת
[24] באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים
[25] ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין
[26] דנה פשר מלתא מנא־מנה אלהא מלכותך והשלמה
[27] תקל־תקילת במאזניא והשתכחת חסיר
[28] פרס־פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס
[29] באדין אמר בלשאצר והלבשו לדניאל ארגונא והמנוכא [Q: והמניכא] די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא
[30] בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא [Q: כשדאה]
[31] [No verse.]
|