|
[1] אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת־ודי זהב
[2] אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
[3] ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם
[4] אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון־ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי
[5] בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר
[6] יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
[7] פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים־ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת
[8] ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם
[9] ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם
[10] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
[11] יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם־אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
[12] איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם
[13] הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים־לשבטיכם ואשימם בראשיכם
[14] ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
[15] ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם
[16] ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
[17] לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון־לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו
[18] ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון
[19] ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע
[20] ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו
[21] ראה נתן יהוה אלהיך לפניך־את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך־אל תירא ואל תחת
[22] ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר־את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן
[23] וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
[24] ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה
[25] ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
[26] ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם
[27] ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים־לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
[28] אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם
[29] ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם
[30] יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים־לעיניכם
[31] ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו־בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה
[32] ובדבר הזה־אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם
[33] ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום־לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם
[34] וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
[35] אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה־את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם
[36] זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו־יען אשר מלא אחרי יהוה
[37] גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם
[38] יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל
[39] וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע־המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה
[40] ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף
[41] ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה־אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה
[42] ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו־כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
[43] ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה
[44] ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה
[45] ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם
[46] ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם
|