|
[1] האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי
[2] יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב
[3] כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו
[4] הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
[5] שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל
[6] ה ליהוה תגמלו זאת־ עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך
[7] זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
[8] בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל
[9] כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו
[10] ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו־ יצרנהו כאישון עינו
[11] כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
[12] יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
[13] ירכבהו על במותי [Q: במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
[14] חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
[15] וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו
[16] יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו
[17] יזבחו לשדים לא אלה־ אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם
[18] צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך
[19] וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו
[20] ויאמר אסתירה פני מהם־ אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם
[21] הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
[22] כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
[23] אספה עלימו רעות חצי אכלה בם
[24] מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר
[25] מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה־יונק עם איש שיבה
[26] אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם
[27] לולי כעס אויב אגור־ פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת
[28] כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה
[29] לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם
[30] איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם
[31] כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים
[32] כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש־ אשכלת מררת למו
[33] חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר
[34] הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי
[35] לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
[36] כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב
[37] ואמר אי אלהימו־ צור חסיו בו
[38] אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם־ יהי עליכם סתרה
[39] ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
[40] כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם
[41] אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם
[42] אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב
[43] הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו
[44] ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת־באזני העם הוא והושע בן נון
[45] ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה־אל כל ישראל
[46] ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת
[47] כי לא דבר רק הוא מכם־כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
[48] וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר
[49] עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה
[50] ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו
[51] על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן־על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל
[52] כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא־אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל
|