|
[1] וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם־לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה
[2] למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך־ולמען יארכן ימיך
[3] ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך־ארץ זבת חלב ודבש
[4] שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
[5] ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
[6] והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום־על לבבך
[7] ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך
[8] וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך
[9] וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך
[10] והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב־לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית
[11] ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת
[12] השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
[13] את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע
[14] לא תלכון אחרי אלהים אחרים־מאלהי העמים אשר סביבותיכם
[15] כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה
[16] לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה
[17] שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך
[18] ועשית הישר והטוב בעיני יהוה־למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך
[19] להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה
[20] כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם
[21] ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה
[22] ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו־לעינינו
[23] ואותנו הוציא משם־למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו
[24] ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו־לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה
[25] וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו־כאשר צונו
|