|
[1] וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ
[2] עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם
[3] ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות
[4] וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר
[5] גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים
[6] עד אשר לא ירחק [Q: ירתק] חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור
[7] וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה
[8] הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל
[9] ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה
[10] בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת
[11] דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד
[12] ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר
[13] סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם
[14] כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע
|