|
[1] כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם־הכל לפניהם
[2] הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא־הנשבע כאשר שבועה ירא
[3] זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש־כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים
[4] כי מי אשר יבחר [Q: יחבר] אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת
[5] כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר־כי נשכח זכרם
[6] גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש
[7] לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך
[8] בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
[9] ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש
[10] כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך־עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה
[11] שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם
[12] כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם
[13] גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי
[14] עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים
[15] ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא
[16] ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים
[17] דברי חכמים בנחת נשמעים־מזעקת מושל בכסילים
[18] טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה
|