|
[1] וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
[2] ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
[3] ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר
[4] ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו
[5] ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה
[6] ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו־ותאמר מילדי העברים זה
[7] ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד
[8] ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
[9] ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו
[10] ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו
[11] ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
[12] ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
[13] ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
[14] ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו־הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
[15] וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר
[16] ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן
[17] ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם
[18] ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום
[19] ותאמרן־איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן
[20] ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם
[21] ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה
[22] ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר־גר הייתי בארץ נכריה
[23] ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
[24] וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב
[25] וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
|