|
[1] אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת־אין לו דמים
[2] אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם־אם אין לו ונמכר בגנבתו
[3] אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה־חיים שנים ישלם
[4] כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר־מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
[5] כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה־שלם ישלם המבער את הבערה
[6] כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש־אם ימצא הגנב ישלם שנים
[7] אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
[8] על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה־עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
[9] כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה־לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה
[10] שבעת יהוה תהיה בין שניהם־אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
[11] ואם גנב יגנב מעמו־ישלם לבעליו
[12] אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
[13] וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם
[14] אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו
[15] וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה־ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
[16] אם מאן ימאן אביה לתתה לו־כסף ישקל כמהר הבתולת
[17] מכשפה לא תחיה
[18] כל שכב עם בהמה מות יומת
[19] זבח לאלהים יחרם־בלתי ליהוה לבדו
[20] וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
[21] כל אלמנה ויתום לא תענון
[22] אם ענה תענה אתו־כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
[23] וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
[24] אם כסף תלוה את עמי את העני עמך־לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך
[25] אם חבל תחבל שלמת רעך־עד בא השמש תשיבנו לו
[26] כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב־והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני
[27] אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
[28] מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי
[29] כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי
[30] ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו
[31] [No verse.]
|