|
[1] וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה־אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
[2] ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי
[3] אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה־פן אכלך בדרך
[4] וישמע העם את הדבר הרע הזה־ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו
[5] ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף־רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך
[6] ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
[7] ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה
[8] והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה
[9] והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה
[10] וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו
[11] ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל
[12] ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני
[13] ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
[14] ויאמר פני ילכו והנחתי לך
[15] ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה
[16] ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך־הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה
[17] ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם
[18] ויאמר הראני נא את כבדך
[19] ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
[20] ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי
[21] ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור
[22] והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
[23] והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו
|