|
[1] ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
[2] ויאמר פרעה־מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
[3] ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו־פן יפגענו בדבר או בחרב
[4] ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
[5] ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם
[6] ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
[7] לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים־כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
[8] ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם־לא תגרעו ממנו כי נרפים הם־על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
[9] תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
[10] ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
[11] אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
[12] ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
[13] והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן
[14] ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם־גם תמול גם היום
[15] ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
[16] תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
[17] ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
[18] ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
[19] ויראו שטרי בני ישראל אתם־ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
[20] ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
[21] ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו
[22] וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה־למה זה שלחתני
[23] ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
|