|
[1]ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
[2]ויאמר פרעה־מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
[3]ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו־פן יפגענו בדבר או בחרב
[4]ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
[5]ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם
[6]ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
[7]לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים־כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
[8]ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם־לא תגרעו ממנו כי נרפים הם־על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
[9]תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
[10]ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
[11]אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
[12]ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
[13]והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן
[14]ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם־גם תמול גם היום
[15]ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
[16]תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
[17]ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
[18]ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
[19]ויראו שטרי בני ישראל אתם־ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
[20]ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
[21]ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו
[22]וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה־למה זה שלחתני
[23]ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
|