|
[1] וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור
[2] ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו־כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור
[3] את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול [Q: לאכל] לחם־לפני יהוה מדרך אולם השער יבוא ומדרכו יצא
[4] ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני
[5] ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש
[6] ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל
[7] בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי־בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם
[8] ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי־לכם
[9] כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר־אשר בתוך בני ישראל
[10] כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם
[11] והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם
[12] יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם
[13] ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו
[14] ונתתי אותם שמרי משמרת הבית־לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו
[15] והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי־המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם־נאם אדני יהוה
[16] המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני־לשרתני ושמרו את משמרתי
[17] והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה
[18] פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע
[19] ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם
[20] וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם
[21] ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית
[22] ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו
[23] ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם
[24] ועל ריב המה יעמדו לשפט [Q: למשפט]־במשפטי ושפטהו [Q: ישפטהו] ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו
[25] ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש־יטמאו
[26] ואחרי טהרתו־שבעת ימים יספרו לו
[27] וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו־נאם אדני יהוה
[28] והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל־אני אחזתם
[29] המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה
[30] וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם־לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך
[31] כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה־לא יאכלו הכהנים
|