|
[1] וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל
[2] ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם־כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא [Q: ולו] אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה
[3] ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל־לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס
[4] ויהי עם הארץ־מרפים ידי עם יהודה ומבלהים [Q: ומבהלים] אותם לבנות
[5] וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם־כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס
[6] ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו־כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם
[7] ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית
[8] רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם־לארתחששתא מלכא כנמא
[9] אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון־דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי [Q: ארכויא] בבליא שושנכיא דהוא [Q: דהיא] עלמיא
[10] ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין־ושאר עבר נהרה וכענת
[11] דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא־עבדיך [Q: עבדך] אנש עבר נהרה וכענת
[12] ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו [Q: ושוריא שכללו] ואשיא יחיטו
[13] כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון־מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק
[14] כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה־שלחנא והודענא למלכא
[15] די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה־קריתא דך החרבת
[16] מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה־חלק בעבר נהרא לא איתי לך
[17] פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין־ושאר עבר נהרה שלם וכעת
[18] נשתונא די שלחתון עלינא־מפרש קרי קדמי
[19] ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה
[20] ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון
[21] כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם
[22] וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין
[23] אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל
[24] באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס
|