|
[1] ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס־עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה
[2] בן שלום בן צדוק בן אחיטוב
[3] בן אמריה בן עזריה בן מריות
[4] בן זרחיה בן עזי בן בקי
[5] בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש
[6] הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו־כל בקשתו
[7] ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים־אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך
[8] ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך
[9] כי באחד לחדש הראשון־הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו
[10] כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט
[11] וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו־על ישראל
[12] ארתחשסתא־מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר־וכענת
[13] מני שים טעם־די כל מתנדב במלכותי מן עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך
[14] כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלם־בדת אלהך די בידך
[15] ולהיבלה כסף ודהב־די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה
[16] וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל־עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם
[17] כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו־על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם
[18] ומה די עליך [Q: עלך] ועל אחיך [Q: אחך] ייטב בשאר כספא ודהבה־למעבד כרעות אלהכם תעבדון
[19] ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך־השלם קדם אלה ירושלם
[20] ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן־תנתן מן בית גנזי מלכא
[21] ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם־לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא־אספרנא יתעבד
[22] עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב
[23] כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי
[24] ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה־מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם
[25] ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין [Q: דינין] לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון
[26] וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא־אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו [Q: לשרשי] הן לענש נכסין ולאסורין
[27] ברוך יהוה אלהי אבתינו־אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם
[28] ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי
|