|
[1] ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו־הנגבה
[2] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
[3] וילך למסעיו מנגב ועד בית אל־עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי
[4] אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה
[5] וגם ללוט־ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
[6] ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
[7] ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ
[8] ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
[9] הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה
[10] וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה־לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער
[11] ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
[12] אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
[13] ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
[14] ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם־צפנה ונגבה וקדמה וימה
[15] כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם
[16] ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ־גם זרעך ימנה
[17] קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
[18] ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא־אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה
|