|
[1] ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
[2] ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
[3] ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה [Q: ציד]
[4] ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי־ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
[5] ורבקה שמעת־בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
[6] ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר
[7] הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי
[8] ועתה בני שמע בקלי־לאשר אני מצוה אתך
[9] לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
[10] והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו
[11] ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק
[12] אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה
[13] ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי
[14] וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו
[15] ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן
[16] ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו־ועל חלקת צואריו
[17] ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
[18] ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
[19] ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך־עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי־בעבור תברכני נפשך
[20] ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני
[21] ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא
[22] ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו
[23] ולא הכירו־כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו
[24] ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני
[25] ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני־למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת
[26] ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני
[27] ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה
[28] ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ־ורב דגן ותירש
[29] יעבדוך עמים וישתחו [Q: וישתחוו] לך לאמים־הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך
[30] ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
[31] ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו־בעבר תברכני נפשך
[32] ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו
[33] ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה
[34] כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי
[35] ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך
[36] ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים־את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה
[37] ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני
[38] ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי־ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך
[39] ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל
[40] ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך
[41] וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי
[42] ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
[43] ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה
[44] וישבת עמו ימים אחדים־עד אשר תשוב חמת אחיך
[45] עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד
[46] ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ־למה לי חיים
|