|
[1] ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
[2] ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
[3] ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך־גם אנחנו גם אבותינו
[4] ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
[5] ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
[6] ארץ מצרים לפניך הוא־במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן־ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי
[7] ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
[8] ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
[9] ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם
[10] ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
[11] ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס־כאשר צוה פרעה
[12] ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו־לחם לפי הטף
[13] ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
[14] וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
[15] ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
[16] ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם־אם אפס כסף
[17] ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא
[18] ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
[19] למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו־קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם
[20] ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
[21] ואת העם־העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו
[22] רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה־על כן לא מכרו את אדמתם
[23] ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
[24] והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם־ולאכל לטפכם
[25] ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
[26] וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה־לחמש רק אדמת הכהנים לבדם־לא היתה לפרעה
[27] וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
[28] ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו־שבע שנים וארבעים ומאת שנה
[29] ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
[30] ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך
[31] ויאמר השבעה לי־וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
|