|
[1] ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ
[2] ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו
[3] כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל
[4] אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו
[5] ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו־אדרש את נפש האדם
[6] שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם
[7] ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה
[8] ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר
[9] ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם
[10] ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
[11] והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ
[12] ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם־לדרת עולם
[13] את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ
[14] והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן
[15] וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר
[16] והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ
[17] ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ
[18] ויהיו בני נח היצאים מן התבה־שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען
[19] שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ
[20] ויחל נח איש האדמה ויטע כרם
[21] וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה
[22] וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ
[23] ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
[24] וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
[25] ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו
[26] ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו
[27] יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו
[28] ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה
[29] ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת
|