|
[1] גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות־כטוב לארצו היטיבו מצבות
[2] חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם
[3] כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו
[4] דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי
[5] לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו־על כבודו כי גלה ממנו
[6] גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו
[7] נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים
[8] ונשמדו במות און חטאת ישראל־קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו
[9] מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה
[10] באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [Q: עונותם]
[11] ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב
[12] זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם
[13] חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש־כי בטחת בדרכך ברב גבוריך
[14] וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה
[15] ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל
|