|
[1]תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו־עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו
[2]שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
[3]קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
[4]אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו־אשר בך ירחם יתום
[5]ארפא משובתם־אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
[6]אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
[7]ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
[8]ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
[9]אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן־ממני פריך נמצא
[10]מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם
|