|
[1] תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו־עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו
[2] שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
[3] קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
[4] אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו־אשר בך ירחם יתום
[5] ארפא משובתם־אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
[6] אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
[7] ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
[8] ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
[9] אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן־ממני פריך נמצא
[10] מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם
|