|
[1] הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו
[2] והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה
[3] ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה
[4] ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות
[5] לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע
[6] כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און־לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר
[7] וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים [Q: עניים] באמרי שקר ובדבר אביון משפט
[8] ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום
[9] נשים שאננות־קמנה שמענה קולי בנות בטחות־האזנה אמרתי
[10] ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא
[11] חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים
[12] על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה
[13] על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה
[14] כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם־משוש פראים מרעה עדרים
[15] עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל [Q: והכרמל] ליער יחשב
[16] ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב
[17] והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה־השקט ובטח עד עולם
[18] וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות
[19] וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר
[20] אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור
|