|
[1] קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה
[2] כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח
[3] וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם
[4] ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול־כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה
[5] כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט
[6] חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום
[7] וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן
[8] כי יום נקם ליהוה־שנת שלומים לריב ציון
[9] ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה
[10] לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב־לנצח נצחים אין עבר בה
[11] וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו
[12] חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס
[13] ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה
[14] ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח
[15] שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה
[16] דרשו מעל ספר יהוה וקראו־אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן
[17] והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה־לדור ודור ישכנו בה
|