|
[1] רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל־שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה
[2] קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות
[3] תגל ערותך־גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם
[4] גאלנו יהוה צבאות שמו־קדוש ישראל
[5] שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות
[6] קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים־על זקן הכבדת עלך מאד
[7] ותאמרי לעולם אהיה גברת־עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה
[8] ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול
[9] ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד
[10] ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני־חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד
[11] ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי
[12] עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי
[13] נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו [Q: הברי] שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך
[14] הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו
[15] כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו־אין מושיעך
|