|
[1] שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי
[2] וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני
[3] ויאמר לי עבדי אתה־ישראל אשר בך אתפאר
[4] ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי
[5] ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא [Q: לו] יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי
[6] ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי [Q: ונצורי] ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ
[7] כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו־למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך
[8] כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות
[9] לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם
[10] לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם
[11] ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון
[12] הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים
[13] רנו שמים וגילי ארץ יפצחו [Q: ופצחו] הרים רנה כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם
[14] ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני
[15] התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך
[16] הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד
[17] מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו
[18] שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה
[19] כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך
[20] עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה
[21] ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל־הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם
[22] כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה
[23] והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך־אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי
[24] היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט
[25] כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע
[26] והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב
|