|
[1] רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה
[2] הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו־אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי
[3] כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו
[4] אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד
[5] כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא
[6] כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך
[7] ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך
[8] בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך־אמר גאלך יהוה
[9] כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ־כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך
[10] כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה־וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה
[11] עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים
[12] ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ
[13] וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך
[14] בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך
[15] הן גור יגור אפס מאותי־מי גר אתך עליך יפול
[16] הן [Q: הנה] אנכי בראתי חרש־נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל
[17] כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי־נאם יהוה
|