|
[1] הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק
[2] יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו
[3] ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה
[4] על מי תתענגו־על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר
[5] הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים
[6] בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה־העל אלה אנחם
[7] על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח
[8] ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם־אהבת משכבם יד חזית
[9] ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול
[10] ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית
[11] ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי
[12] אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך
[13] בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי
[14] ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי
[15] כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו־מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים
[16] כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
[17] בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו
[18] דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו
[19] בורא נוב [Q: ניב] שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה־ורפאתיו
[20] והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט
[21] אין שלום אמר אלהי לרשעים
|