|
[1] מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע
[2] מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת
[3] פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי
[4] כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה
[5] ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני
[6] ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם
[7] חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו
[8] ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע
[9] בכל צרתם לא [Q: לו] צר ומלאך פניו הושיעם־באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם
[10] והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם
[11] ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו־איה השם בקרבו את רוח קדשו
[12] מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם
[13] מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו
[14] כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו־כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת
[15] הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו
[16] כי אתה אבינו־כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך
[17] למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך
[18] למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך
[19] היינו מעולם לא משלת בם־לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו
|