|
[1] ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח
[2] ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו־כי בן אשה אחרת אתה
[3] ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו
[4] ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל
[5] ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב
[6] ויאמרו ליפתח־לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון
[7] ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם
[8] ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד
[9] ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני־אנכי אהיה לכם לראש
[10] ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו־אם לא כדברך כן נעשה
[11] וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה
[12] וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי
[13] ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום
[14] ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון
[15] ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון
[16] כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה
[17] וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש
[18] וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב
[19] וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי
[20] ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל
[21] ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל־ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא
[22] ויירשו את כל גבול האמרי־מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן
[23] ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו
[24] הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך־אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו־אותו נירש
[25] ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם
[26] בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה־ומדוע לא הצלתם בעת ההיא
[27] ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון
[28] ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו
[29] ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון
[30] וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי
[31] והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון־והיה ליהוה והעליתיהו עלה
[32] ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו
[33] ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל
[34] ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת
[35] ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב
[36] ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה־עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך־מבני עמון
[37] ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי [Q: ורעותי]
[38] ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים
[39] ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל
[40] מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי־ארבעת ימים בשנה
|