|
[1] ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה
[2] ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלא טוב עללות אפרים־מבציר אביעזר
[3] בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה
[4] ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים
[5] ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם־ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין
[6] ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם
[7] ויאמר גדעון־לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים
[8] ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות
[9] ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה
[10] וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף־כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב
[11] ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח
[12] וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד
[13] וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס
[14] וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה־שבעים ושבעה איש
[15] ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם
[16] ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות
[17] ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר
[18] ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך
[19] ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם־לא הרגתי אתכם
[20] ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער
[21] ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו־כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם
[22] ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין
[23] ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם
[24] ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם
[25] ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו
[26] ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב־לבד מן השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם
[27] ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש
[28] ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון
[29] וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו
[30] ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו
[31] ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך
[32] וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי
[33] ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים
[34] ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב
[35] ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה־אשר עשה עם ישראל
|