|
[1] דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן
[2] אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו
[3] ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה־עד גלות ירושלם בחדש החמישי
[4] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[5] בטרם אצורך [Q: אצרך] בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך
[6] ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי
[7] ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר
[8] אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה
[9] וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך
[10] ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס־לבנות ולנטוע
[11] ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה
[12] ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו
[13] ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה
[14] ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ
[15] כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה־נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה
[16] ודברתי משפטי אותם על כל רעתם־אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם
[17] ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם־פן אחתך לפניהם
[18] ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת־על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ
[19] ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך
|