|
[1] הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
[2] שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם
[3] ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש־אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת
[4] אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים
[5] למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש־כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה
[6] ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם
[7] כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי
[8] ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות־ולא עשו
[9] ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם
[10] שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם
[11] לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם
[12] והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם
[13] כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת־מזבחות לקטר לבעל
[14] ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי־בעד רעתם
[15] מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי
[16] זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך־לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו
[17] ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני־לקטר לבעל
[18] ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם
[19] ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים־ושמו לא יזכר עוד
[20] ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי
[21] לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו
[22] לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב
[23] ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם
|