|
[1] וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה
[2] ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה
[3] ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך־כי אם מגור מסביב
[4] כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם־ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב
[5] ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה
[6] ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר־אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר
[7] פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי
[8] כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום
[9] ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל
[10] כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו
[11] ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח
[12] ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי
[13] שירו ליהוה־הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים
[14] ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך
[15] ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר־שמח שמחהו
[16] והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים
[17] אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם
[18] למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי
|