|
[1] ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת [Q: בשנה] הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר
[2] כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל־לאמר שברתי את על מלך בבל
[3] בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה־אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל
[4] ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה־נאם יהוה כי אשבר את על מלך בבל
[5] ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה
[6] ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה
[7] אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם
[8] הנביאים אשר היו לפני ולפניך־מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר
[9] הנביא אשר ינבא לשלום־בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת
[10] ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו
[11] ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו
[12] ויהי דבר יהוה אל ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר
[13] הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל
[14] כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל־ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו
[15] ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה־ואתה הבטחת את העם הזה על שקר
[16] לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה
[17] וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי
|